Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
47:1 | רדי ושׁבי על עפר בתולת בת בבל שׁבי לארץ אין כסא בת כשׂדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה׃ |
47:2 | קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשׂפי שׁבל גלי שׁוק עברי נהרות׃ |
47:3 | תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם׃ |
47:4 | גאלנו יהוה צבאות שׁמו קדושׁ ישׂראל׃ |
47:5 | שׁבי דומם ובאי בחשׁך בת כשׂדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות׃ |
47:6 | קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שׂמת להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד׃ |
47:7 | ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא שׂמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה׃ |
47:8 | ועתה שׁמעי זאת עדינה היושׁבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשׁב אלמנה ולא אדע שׁכול׃ |
47:9 | ותבאנה לך שׁתי אלה רגע ביום אחד שׁכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשׁפיך בעצמת חבריך מאד׃ |
47:10 | ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שׁובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד׃ |
47:11 | ובא עליך רעה לא תדעי שׁחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שׁואה לא תדעי׃ |
47:12 | עמדי נא בחבריך וברב כשׁפיך באשׁר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי׃ |
47:13 | נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושׁיעך הברו שׁמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשׁים מאשׁר יבאו עליך׃ |
47:14 | הנה היו כקשׁ אשׁ שׂרפתם לא יצילו את נפשׁם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשׁבת נגדו׃ |
47:15 | כן היו לך אשׁר יגעת סחריך מנעוריך אישׁ לעברו תעו אין מושׁיעך׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.